תסמונת המעי הרגיש (רגיז) (IBS בלועזית) היא הפרעה ״תפקודית״ של מערכת העיכול המתאפיינת בכאבים או אי-נוחות כרוניים בבטן, ואי-סדירות בהרגל היציאה (שלשול, עצירות, או שלשול ועצירות לסירוגין). תסמינים אלה דרושים לאבחנה. בנוסף יכולים להתלוות לזה תסמינים נוספים כגון ריבוי גזים ונפיחות הבטן. אחוז גבוה מאוכלוסיית העולם סובלים מתסמינים אלה, ובעיקר בקבוצות גיל צעירות. תסמונת המעי הרגיש נפוצה פי 2-3 בקרב נשים מאשר גברים.
הלוקים בתסמונת זו סובלים לעתים גם מהפרעות תפקוד במערכות גוף נוספות כגון פיברומאלגיה (הפרקים והשרירים), תסמונת העייפות הכרונית, והפרעות במערכת השתן והמין. אצל חלק משמעותי של החולים התסמינים מוחמרים במצבי לחץ וסטרס, ובקרב נשים, לפני ובמהלך מחזור הוסת. חרדה וסארס יכולים לשחק תפקיד חשוב בקביעת חומרת המחלה.
פרופסור עמי ספרבר | מומחה לרפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיהליצירת קשר עם השאירו פרטים:
תת-קבוצות של תסמונת המעי הרגיש
נהוג לחלק את תסמונת המעי הרגיש ל-3 קבוצות, אך חשוב לזכור שסוגים אלו אינם מוחלטים, כך שחלק מהחולים עוברים לעתים מסוג אחד של תסמינים לסוג אחר. בכל מקרה תמיד יש מעורבות של כאב בטן, כך שהחלוקה היא על פי הרגל היציאה העיקרי:
- IBS-C – תסמונת שבאה לידי ביטוי בעצירות כרונית.
- IBS-D – תסמונת שבאה לידי ביטוי בשלשול כרוני.
- IBS-M – תסמונת עם עצירות ושלשולים לסירוגין.
הסיבות לתסמונת המעי הרגיש
אבחנת תסמונת המעי הרגיש נעשית לרוב לפי קריטריונים בשם Rome IV. קריטריונים אלו כוללים כאבי בטן חוזרים ונשנים ואי-סדירות בהרגל היציאה. התסמינים צריכים להתקיים לפחות חצי שנה, בהיעדר ממצא אבחנתי אחר (דלקת, סרטן, כיב במערבת העיכול).
כאמור, תסמונת המעי הרגיש נחשבת להפרעה תפקודית, וזה בניגוד למחלות מבניות במערכת העיכול שמכונות ״אורגניות.״ יש שני גורמים עיקריים לפגיעה בתפקוד:
- רגישות יתר (או סף רגישות נמוך) לגירויים במערכת העיכול. יש סוגים שונים של גירויים בבטן, דוגמת מתיחת דופן המעי על ידי תוכן וגזים, רגישות למאכלים שונים, ליקוי על רקע זיהום קודם במערכת העיכול, סטרס וחרדה, ועוד.
היות ומדובר ב-רגישות יתר במערכת העיכול השם המתאים יותר לתסמונת הוא ״מעי רגיש״ ולא ״מעי רגיז״ אם כי השם השני נפוץ יותר בקרב רופאים ומטופלים. - שינוי ב״תנועתיות״ המעיים לכיוון איטית מדי (עצירות) או מואצת מדי (שלשול). אי-סדירות בתנועתיות המעיים יכולה גם לגרום להתכווצויות המעי (עוויתות) ועקב כך כאב בטן.
הגורם העיקרי לשינויים אלה היא בקרה לקויה ב״ציר מוח-מעי״, כלומר בתקשורת העצבית בין מערכת העצבים של המעיים למערכת העצבים המרכזית ולמוח. התקשורת הזאת מווסתת על ידי חומרים כימיים (דוגמת סרוטונין, אדרנלין, דופאמין, ועוד). הבנת המנגנון הזה פותחת בפנינו אפשרויות לפיתוח טיפול בתרופות וטיפול לא תרופתי (תזונה, רפואה משלימה, טיפול פסיכולוגי, ועוד).
היות ומדובר במחלה כרונית, והיות ומדובר במנגנון המורכב מיותר מגורם אחד, סביר שגם הטיפול יהיה מורכב. על כן חשוב לתאם ציפיות לגבי יעדי הטיפול שהם הקלה בסבל ושיפור בתפקוד ובאיכות החיים.
טיפול בתסמונת המעי הרגיש
הטיפול בתסמונת המעי הרגיש מצריך בראש ובראשונה אבחנה נכונה. לאחר מכן הטיפול מותאם לחולה על פי התסמינים הספציפיים שהוא חווה (תדירותם וחומרתם), והקשר בין התסמינים לגורמים כגון תזונה, סטרס, חרדה, ועוד.
הבסיס העיקרי לטיפול מוצלח הוא קשר טיפולי טוב בין הרופא והמטופל ושותפות בהחלטות לגבי טיפול ומעקב, כולל בחינה של חלופות טיפוליות שונות, הן תרופתיות והן לא-תרופתיות.
טיפול זה כולל גם שיתוף פעולה עם בעלי מקצוע בתחומים נוספים כמו תזונה, פסיכולוגיה, פיזיותרפיה, רפואה משלימה ועוד מתוך הבנת מכלול הגורמים האפשריים לתסמונת – כך שהגסטרואנטרולוג מרכז את הטיפול בחולה ומשמש כציר שסביבו נסוב הטיפול.
מכיוון שלבחירת הרופא יש חשיבות ומשמעות לתהליך הטיפולי כולו – חיוני לבחור ברופא גסטרואנטרולוג שמתמחה בתסמונת המעי הרגיש ונחשב למומחה ארצי בתחום זה.
פרופסור עמי ספרבר זוכה לשם בינלאומי בתחומו, הן במחקר והן בטיפול, ונחשב למרצה מבוקש בכל העולם בנושא תסמונת המעי הרגיש.
אם אתם או, יקירכם, סובלים מתסמונת המעי הרגיש – פנייה למרפאות בהן פרופ' ספרבר נותן ייעוץ, בת״א, בכרמיאל או בראש פינה מבטיחה שאתם בידיים הכי טובות ומקצועיות שיש.
חייגו עכשיו (אם אין מענה תשאירו פרטים ויחזרו אליכם):
03-6970700 (מרפאת גסטרומד, ת"א),
04-9588810 (מרפאת לגסי, כרמיאל),
073-331-0440 (מרפאת מדיקל טופ, ראש פינה).
וגלו שאפשר לשפר את התסמינים, את התפקוד בעבודה, במשפחה, ובחברה, ולשפר את איכות החיים. אז למה אתם מחכים?
