לא חובה שיהיה לו ראש טוב, חובה שהוא ירגיש טוב
כשילד מתקשה בלימודים הקושי לא נשאר רק שם. ובואו נגלה כאן סוד קטן: לא תמיד הקושי מתחיל שם. אתגרים לימודיים עלולים להשליך על החוויה הרגשית והתפקוד החברתי של ילדים, כמו גם להיות מושפעים מהם. איך מבינים מה מקשה על הילד להבין?
אבחון פסיכודידקטי
כולנו שמענו שיש מושג כזה 'אבחון פסיכודידקטי'. אבל מהו כולל בדיוק ואיך הוא מתבצע?
אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון משולב שכולל גם אבחון דידקטי וגם אבחון פסיכולוגי. אבחון דידקטי בודק את יכולות התפקוד במרחב הלימודים; אבחון פסיכולוגי בודק יכולת קוגניטיבית ורגשית.
האבחון הדידקטי כולל הערכה של:
- קשב
- שפה, כולל קריאה, דיבור והקשבה
- זיכרון, כולל זיכרון עבודה
- פונקציות ניהוליות: יוזמה, התמדה, שליטה וויסות
- חישוב וכימות
האבחון הפסיכולוגי כולל הערכה של:
- רמת האינטליגנציה
- תקשורת ותפקוד חברתי
- תפיסה עצמית
- תפיסת המציאות
- ביטחון עצמי
- חרדות, טראומות
- חסכים רגשיים וחסמים
בהתאם לתחומים הנבדקים, תהליך האבחון כולל מבחנים ושאלונים ייעודיים. יש מבחנים שנועדו למדוד יכולת הבנת שפה או קשב, מבחנים אחרים מודדים את האינטליגנציה ואילו שאלוני אישיות ומבחני השלכה בודקים את היכולות והאתגרים הרגשיים.
שירי הרמן צנעני – מאבחנת דידקטית מוסמכת
לפרטים נוספים מלא/י את הטופס ונחזור בייעוץ אדיב ומקצועי:
סוד התמונה הרחבה
התפיסה החדשה כיום בעולם האבחון שואפת לראות את התמונה הרחבה, את כל המצב של הילד בכל התחומים. לכן, לא ממליצים היום לפנות לאבחון דידקטי בלבד, אלא דווקא לאבחון משולב – אבחון פסיכודידקטי. התפיסה הזו מגיעה מכך שאצל ילדים רבים הקשר בין תפקוד בלימודים לבין מכלול ההתנהגויות הוא עוצמתי וחד משמעי. גורם שמפריע לילד בלימודיו יפריע לו גם בתחומי תפקוד אחרים.
הנה דוגמא קטנה אבל שכיחה: קושי בהתמצאות במרחב עלול להקשות על ילד בקריאת מפה (ציון נמוך בגיאוגרפיה), הגעה לבית הספר בזמן (לא מצאתי את הדרך) וגם למנוע ממנו לבקר אצל חברים (איך אני אדע להגיע אליו). נוכל לאתר קושי כזה על ידי הבנה רחבה, של התפקוד בלימודים וגם התפקוד החברתי.
עושים בית ספר לחרדות
מתוך החשיבה החדשנית הזו, מציעות כיום מאבחנות פסיכודידקטיות מתקדמות במיוחד שרכשו ידע גם בעולם הטיפול, טיפול רגשי ייעודי לילדים: פסיכותרפיה תומכת למידה.
מהי פסיכותרפיה תומכת למידה? זהו טיפול רגשי התנהגותי שמסייע לילדים להרגיש טוב יותר, לתפקד טוב יותר וללמוד טוב יותר. חשוב להבין שטיפול כזה לא מחפש חלילה "להפוך את הילד לגאון" וגם לא מתיימר "לגלות שהוא יותר חכם מכולם". לא! יש ילדים שלא נולדו עם ראש מחשב, וזה בסדר גמור שהם לא יוציאו מאה בכל מבחן. מה שחשוב, זה קודם כל שלילד תהיה חוויה טובה מהיום יום שלו. חלק משמעותי מהיוםיום של ילד הוא בית הספר. ילדים שהחוויה שלהם בבית הספר שלילית עלולים לפתח חרדה מבית הספר, כמו גם חרדת בחינות וחרדה חברתית.
זה לא המבחן, זה החיים
כשילד מרגיש שהוא ממצה את עצמו, מצליח להגיע למקסימום האפשרי והנכון לו, הוא מסופק. גם כשהמקסימום הזה הוא שמונים ולא מאה, זה בדיוק אותה הצלחה עבורו. התסכול של ילדים עם לקויות למידה או חסמים רגשיים בלמידה הוא רב, כי הם באמת יכולים יותר ממה שהם מגיעים. בנוסף, הכישלונות החוזרים בבית הספר, אם בבחינות ואם בהתנהגות בשיעורים, עלולים לגרום לילד לקשיים רבים. ביניהם, ביקורת ולעג חברתי; הערכה עצמית ירודה; חיפוש תשומת לב שלילית. כשילד מרגיש בטוח בעצמו, שולט בעצמו ומווסת את עצמו, הוא זוכה להערכה עצמית כמו הערכה חברתית חיוביות, שמעלות עוד יותר את המוטיבציה להצליח בכל התחומים.
זה לא משחק ילדים: בית הספר הוא זירת מלחמה, אסור שילד ירגיש מובס!
שירי הרמן צנעני, מאבחנת דידקטית מוסמכת
MA בחינוך מטעם האוניברסיטה העברית
https://www.facebook.com/profile.php?id=100054225260826
0528977462
