אנשים רבים חווים סימפטומים של חרדה ודיכאון במהלך חייהם הבוגרים ולעיתים קרובות את שניהם. הן חרדה והן דכאון נחשבים להפרעות נפשיות ושתיהן תוקפות בעיקר את האוכלוסייה הבוגרת (גילאי העשרים ומעלה). לפי מחקרים שונים כ-50% מכלל הבוגרים שסובלים מדכאון סובלים גם מחרדות שונות. לפני הכל יש להסביר ולהבהיר את המונחים השונים ואת ההבדלים בין חרדה לדיכאון.
מה זו חרדה?
חרדה היא מצב פסיכולוגי שלעיתים בא לידי ביטוי פיזיולוגי וכולל אי שקט, מתח ודאגה וחוסר אונים עקב תחושת איום ממשית או דמיוני ברמת מודעות משתנה (כלומר במודע או שלא במודע). החרדה דומה במאפייניה הפיזיים לסימפטומים הפיזיולוגיים של פחד אך ישנם שלושה הבדלים עיקריים ביניהם:
- מקור האיום – חרדה לרוב אינה נובעת מאיום חיצוני כלשהו לעומת הפחד שנובע מאיום ספציפי.
- עיתוי – חרדה מתרחשת מול סכנה עתידית כלשהי (גם אם דמיונית) בעוד פחד מתרחש מול איום מיידי
- סוג האיום – חרדה מתרחשת מול סכנה שנתפסת כבלתי-נמנעת וכבלתי ניתנת לשליטה ע"י התנהגות כלשהי. לעומתה הפחד מקושר לסכנה שניתן לשלוט בה ושניתן לבחור את התגובה ההתנהגותית כנגדה.
חרדה נחשבת לתגובה נורמלית למצב של לחץ אנושי ופרויד האמין שהיא אפילו הכרחית להישרדות. מחקר קנדי מ-2015 הוכיח זאת וגילה שהחרדה היא שריד אבולוציוני שמעיד על אינטליגנציה גבוהה. עם זאת, במצבים מסוימים חרדה נורמלית עלולה להתפתח להפרעת חרדה שהיא סוג של הפרעה נפשית, למשל : פאניקה, הפרעה אובססיבית כפייתית, חרדה חברתית ועוד.
מה זה דיכאון?
דיכאון היא הפרעה נפשית שבא לידי בטוי בתקופה ממושכת (יותר משבועיים רצוף) של מצב רוח ירוד. הפרעה זו מוגדרת ומסווגת ב- DSM (ספר האבחנות של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה) כהפרעת מצב רוח (Mood Disorder) החל ממהדורת 1980. במדריך האבחנות הפסיכיאטרי ICD-10 דכאון היא אחת מההפרעות האפקטיביות שכוללות גם הפרעה דו-קוטבית.
הפרעה זו כוללת סימפטומים שונים במגוון של תחומי חיים כמו המישור הפיזי, המישור הרגשי, המישור הקוגניטיבי והמישור הנוירולוגי. הדכאון היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות בעולם וחולים בה כ-4.4% מכלל האוכלוסייה. עם זאת, מספר החולים במחלה עולה בשנים האחרונות ומחקרים צופים שכ-15% מאוכלוסיית העולם יסבלו מדיכאון.
לפי מחקרים אמריקאים כ-60% מנסיונות ההתאבדות נבעו מדכאון וכ-15% מאותם נסיונות הסתימו במוות. כיום הדכאון הוא הגורם העיקרי לנכות בארה"ב וצופים שהוא יהיה גורם נכות כלל-עולמי. למשל : תחזית של ארגון הבריאות העולמי צופה שעד 2020 הדכאון יהיה סיבת הנכות השנייה בעולם .
עם זאת, למרות היותו מחלת נפש נפוצה ביותר, הסיבה העיקרית לדכאון טרם הובררה והחוקרים מנסים להתחקות אחר מקורו ולבודד את הגורמים לו : גורמים גנטיים, ביולוגיים, פסיכולוגיים ואחרים. עד שלא תימצא הסיבה לדיכאון ימשיכו לטפל בסימפטומים של הבעיה ולא בגורם לה, למשל : באמצעות טיפולים תרופתיים, מכות חשמל ועוד.
אז מה עושים?
כיום יודעים שהן חרדה והן דיכאון הן מנגנוני הגנה שמונעים מהגוף לחוש כאב. למעשה שתי ההפרעות האלו נובעות מהניתוק שלנו כבני האדם מעצמנו ומאנרגיית החיים. טיפולים חדשניים אינם מטפלים בסימפטומים השונים של ההפרעות אלא במקור התת-מודע שלהן. באמצעות טיפול זה מתחבר כל אדם לכוחות שבו ומחזיר את תחושת הבטחון והיציבות שאבדה.
טיפולים אלו נעשים באופן פרטני תוך התאמה אישית וניתן אף לבצע את הטיפול בטלפון. טיפולים אלו מאפשרים למטופל לחוש בשיפור משמעותי בפרק זמן קצר ולפעמים לאחר הטיפול הראשון. למעשה, הטיפול בחרדות ובדכאון מאפשר ליצור הבנה חדשה על החיים ולחזור לחיות באמת.
