השפעת משבר הקורונה, גם לאחר הסרת המגבלות, הורגשה, בעיקר, בקרב השכירים, שספגו את תופעות האפטר-שוק שיצרה הקורונה בכל תחומי העיסוק. עובדים הוצאו לחל"ת (וחלקם – עדיין לא שב לעבודה סדירה), מקומות עבודה, בתי עסק, ארגונים ומפעלים נסגרו, וכעת, המשק הישראלי (והכלל עולמי, אף הוא) מלקק את פצעיו ומנסה לחזור לסדרי העולם שהיו מוכרים לו, לפני שנחתה עליו הקורונה. אמנם, כאמור, חלק ממקומות העבודה שבו לפעילותם, וחלק מהעובדים בהם, אף הם שבו לתפקידיהם ולעבודה הסדירה, אולם, נכון לכעת (תחילת חודש יוני 2021), 41.3% מקרב דורשי העבודה בפועל, הם עובדים שכירים הנמצאים בחל"ת. עובדים שכירים שנפגעו בדרך נוספת מהשפעת הקורונה על שוק העבודה, ניתן למצוא באותם 34.3% מקרב דורשי העבודה שרשומים בלשכת התעסוקה בגין פיטוריהם.
זכויותיו של העובד שיצא לחל"ת
חשוב לדעת כי אין לראות בעצם ההוצאה לחל"ת כסיום יחסי עובד-מעביד שבין הצדדים, אלא כסוג של השהיה או הקפאה לפרק זמן מוגבל. משכך, על היחסים שבין שני הצדדים עדיין תחול חובת תום הלב, ולכן, מעסיקים המבקשים לפטר עובדים המצויים בחל"ת, מחויבים בעריכת שימוע כדין, תוך נימוק מוצדק של הפיטורין, במתן הודעה מוקדמת בפרק הזמן הנקוב ובתשלום מלוא זכויותיהם של העובדים המפוטרים (כפיצויי פיטורין). אגב, במקרה של פיטורין במצב הנוכחי, גם שיקול כלכלי (למשל, צמצום היקפי פעילות) נתפש כסיבה מוצדקת לנקיטת הליך כזה.
נסראללה אבתיסאם | רואת חשבון
ליצירת קשר עם השאירו פרטים:
האם העובד יכול לסיים את יחסי העבודה שבינו לבין המעסיק?
כאמור, גם העובדים הנמצאים בחל"ת נמצאים במצב של חוסר ידיעה, ולכן, הם, באופן טבעי, יבקשו למצוא לעצמם משהו יציב יותר, בטרם ייגמרו ימי זכאותם לקצבת דמי האבטלה. הם מעוניינים לחזור לעבודה, או, לחילופין, לקבל את כספי פיצויי הפיטורים שלהם ולמצוא מקום עבודה אחר. במקרה כזה, עובד המצוי עדיין בחל"ת רשאי לדרוש מהמעסיק לחזור לעבודה, תוך ההבהרה, כי במידה והדבר לא יתרחש, המדובר בהרעת תנאיו כעובד, ולכן, בכוונתו "להתפטר בדין מפוטר". משמעות הדבר היא, כי אם המעסיק לא ישיב אותו לעבודתו בתנאים הקודמים (ותכף נרחיב על כך) הוא יתפטר, אבל עדיין יהיה זכאי לקבלת פיצויי הפיטורים שלו.
יחד עם זאת, נסיבות יוצאות דופן, כדוגמת אלו שבהן אנחנו מצויים כיום, נסיבות בהן המעסיק מוציא את עובדיו לחופשה כפויה ללא תשלום עקב חובה שהוטלה עליו בדין לצמצום מצבת כוח האדם (או, לחילופין, לסגור את מקום העבודה), נחשבות לנסיבות מיוחדות וייתכן שבית הדין לעבודה יסבור, כי בנסיבות כאלו, אין המדובר בפיטורים או בהרעה מוחשית בתנאי העבודה. מאחר וטרם ניתנה פסיקה בנושא, העניין עדיין לוט בערפל.
הדגשנו את עניין תנאי העבודה הקודמים, שכן חזרה לעבודה בתנאים פחות טובים מהתנאים שהיו לעובד לפני תקופת הקורונה, נחשבת להרעת תנאים ומהווה עילה תקפה ל"התפטרות בדין פיטורים".
האם מתפטר בדין מפוטר זכאי לקבלת קצבת דמי האבטלה או הבטחת הכנסה?
התפטרות בדין פיטורים אינה שוללת את זכאותו של העובד לקבלת קצבאות האבטלה או הבטחת הכנסה. וזאת, בניגוד גמור להתפטרות, שאינה בהכרח מנסיבות המוצדקות בדין, ועלולה להשהות את תחילת הזכאות לקבלת קצבת האבטלה למשך פרק זמן של 90 יום.
מה לגבי תקופת הודעה מוקדמת?
גם העובד וגם המעסיק מחויבים במתן תקופת הודעה מוקדמת, טרם סיום יחסי העבודה ביניהם. במקרים מסוימים (למשל, בעת צורך בביצוע חפיפה מסודרת לעובד המחליף), מעסיק רשאי להתנות את התקופה הזו בעבודתו בפועל של העובד. במקרים בהם העובד מסרב לכך, הוא עלול להפסיד את התשלום בגין תקופה זו.
האם מותר לעובד שהוצא לחל"ת ממקום עבודה מסוים, לעבוד במקום אחר?
במקרה כזה, העובדים רשאים לתאם עם המעסיקים שהוציאו אותם לחל"ת על עבודה חלופית למשך תקופת החל"ת. התנאי שיוצב לכך, כי למעסיק המוציא לחל"ת זכות קדימה, ובמידה שהוא מודיע לעובד על הצורך בחזרתו לעבודה, על העובד לחזור מיידית לעבודתו. אם יסרב לעשות כן, הדבר ייחשב עבורו כהתפטרות, דבר, שכאמור, ישלול ממנו את זכאותו לפיצויי הפיטורין וידחה את תחילת זכאותו לקבלת דמי אבטלה למשך 90 ימים.
נסראללה אבתיסאם רואת חשבון
טלפון – 054-3112919