כששולה רוס הייתה ילדה קטנה, אבא שלה נהג להעמיד אותה מול חפץ ביתי ולבקש ממנה לצייר אותו. אביה של רוס היה צייר חובב, אך מעולם לא הביא את הכישרון שלו לידי ביטוי בהצגה בתערוכות. אולם ברטרוספקטיבה, היו אלו הימים וספרי האמנות שהיו בבית הוריה שהפכו את רוס למה שהיא כיום: אמנית בין-לאומית מצליחה, המקיימת תערוכות יחיד ומשתתפת בתערוכות קבוצתיות ברחבי העולם. היא מגשימה את עצמה כיום ביד רמה ועל אף גילה, מתפקדת כאשת אשכולות ועשיה. הראיה הייחודית שלה את העולם, הפעלתנות והיצירתיות, כולם באים לידי ביטוי ביצירות המרהיבות שהיא מוציאה תחת ידיה. אחרי שהציגה בתערוכות נחשבות ביותר בארץ ובעולם, בספטמבר הקרוב תתקיים תערוכת היחיד הרביעית שלה, בגלרי במרכז תל אביב. זוהי הזדמנות נפלאה להכיר מקרוב את האמנית הוורסטילית ואת מקורות ההשראה שלה, הנמצאים בחיי היום יום, נופים ועולמה הפנימי העשיר. רוס יוצרת אמנות פיגורטיבית ולא מגבילה את עצמה לאמצעי אחד בלבד. אחרי שנים רבות שבהן עסקה בציור, עברה לעסוק גם בפיסול, המאפשר לה עוד דרך לביטוי עצמי ומשחק בין קווים וגוונים. חלק מהיצירות כלליות יותר ומבוססות על מעין מבט-על הבוחן את האווירה והסיטואציה. חלק אחר מהיצירות כולל בין השאר התמקדות בהבעות הפנים של הדמויות או בשפת הגוף הנוכחת שלהן, שמצטרפות לשימוש המוקפד בצבעים וטקסטורות והופכות את היצירות למוקד משיכה שאי אפשר להתעלם ממנו.

הרנסנס האישי של רוס

על אף הכישרון שהפגינה כבר בילדותה, רוס מספרת כי בבגרותה לא עסקה בציור אלא עסקה בניהול .היא השתתפה בקורסים שונים בעת לימודיה באוניברסיטת ירושלים, בחוג תולדות האמנות מהם נסעה הישר לשיעורי ערב בבצלאל – האקדמיה לאומנות ועיצוב – מוסד ירושלמי ותיק ויוקרתי .הייתה זו הפרישה לגמלאות שעוררה שוב את התשוקה ליצירה ולאומנות ורוס הבינה כי השנים האלו הן השנים הטובות ביותר להביא את עצמה ואת הכישרון המולד שלה, לכדי מימוש מלא. היא נרשמה שוב ללימודים בסטודיו לאומנות ומעידה כי עד היום היא מקפידה לתרגל וללמוד דברים חדשים, לצד העיסוק האומנותי בטכניקות שבהן היא מיומנת. היא מעידה כי "תמיד יש מה ללמוד" והרצון שלה להתפתח תמידית לכיוונים חדשים, להתמקצע בעשייה שלה ולא להגביל את עצמה לאזור הנוחות המוכר, מעורר השראה.

החיבור לנשיות כדרך חיים

רוס מעידה כי רוב הציורים והפסלים שלה שואבים את השראתם מסצנות בחיי של אישה וכי זוהי לא יד המקרה. "ההזדהות עם המקום הנשי היא מוטיב חוזר והוא נובע מתוך המקום האישי שלי", היא אומרת. הנשים ביצירותיה מופיעות לבדן, או כחלק מסיטואציה הכוללת אלמנטים בעלי חיות ודינמיקה משל עצמם. כך למשל אפשר למצוא נשים רוקדות, נשים בהריון, נשים הצמודות לבן זוג ומבחר יצירות המביאות לידי ביטוי הריון, אימהות וסבתאות, על כל גווניה. החיבור לעולם הריקוד אינו מקרי ורוס מתמידה עד היום להשתתף בשיעורי ריקוד, ליהנות מהתנועתיות והזרימה של איברי הגוף ואף לתרגם בשלב מאוחר יותר את החוויות הללו ליצירות אומנות חזותית, כביכול סטטיות, אך מלאות בתשוקה ותנועה. רוס מספרת כי היא רקדה ריקוד קלאסי  והיום היא מתמקדת בשיטת ריקוד חופשית בשם "ניה", המשלבת אלמנטים מעולם המחול הקלאסי, עם תנועות טאי-צ'י ואמנויות לחימה המסייעות לאיזון בין גוף לנפש ומציאת האמת הפנימית. בכל זווית שבה מביטים בעבודותיה, נדמה כי הן רוקדות ומעבירות היטב את האנרגיה הפנימית המתפרצת של עולם המחול.

רוס לא חוסכת מהמביטים ביצירות את הבעות הפנים של הנשים וכל מי שמתעמק בציור נסחף מיד אל עומק הנינוחות או לחלופין סערת הרגשות המקיפה אותן. בין שמדובר באמא טרייה המביטה בתינוקה הרך בחמלה ורכות ובין שמדובר באישה בודדה, המביטה אל החלל סביבה במבט נוקב, הציורים של רוס מלאים באמירה דוממת של אותן נשים וזאת תוך שימוש מתוחכם בגווני צבע ובזוויות ההסתכלות, מה שהופך את היצירות למרשימות ביותר. עם זאת, רוס לא משתמשת בהבעות הפנים ככלי העיקרי ביצירותיה ונסמכת הרבה גם על ניתוח שפת הגוף של הנשים אותן היא מציירת. בולט במיוחד ציור המציג אישה המכסה את פניה ומוטלת מותשת ומתוסכלת על גבי מיטה, כשהיא לבושה שחורים. במקרה הזה, השימוש בשפת הגוף בא על חשבון ההתעמקות בתווי הפנים וההבעה, אך התוצאה היא זהה: ציור שקל להיסחף אליו ונעים להעניק לו פרשנויות שונות, בהתאם לחוויה הסובייקטיבית של קהל שוחרי האומנות.

זיקה לנופים ישראליים כמקור השראה

עוד מקור השראה עיקרי של רוס, הוא נופי ארץ ישראל. הציורים מציגים בצבעוניות ובאלגנטיות סצנות חיות ודוממות ונופים המשלבים בתוכם את הווי החיים הישראלי, עם נוף אורבני ייחודי. רוס נולדה וגדלה בראשון לציון ומעידה כי "תל אביב היא העיר האהובה עליי", אך ביצירותיה ניתן להתרשם מנופים מסוגים שונים, המבוססים בין השאר על טיוליה באזורים שונים בארץ, בערים מתוירות, יערות ועוד. בין ציורי הנוף  של רוס ניתן למצוא:

• בית מגורים פרטי המסתתר בינות צמחים ופרחים מטפסים.
• ציור המציג דמות אימהות משקיפה על ילדים משחקים בחוף הים על רקע השקיעה.
• ציור המתאר הווי תוסס של שוק הכולל דוכנים מלאי כל טוב, לקוחות וסוחרים.
• ציור של מרינה ובה עוגנות יאכטות וסירות, עם אווירת ים ונוף ישראלי אופייני.
• ציור סואן ומלא תנועה של אחד הכבישים העמוסים בישראל, בשעות הערב. בציור נראים פנסי הרחוב והמכוניות הנעות במהירות, על רקע גורדי שחקים ומגדלים.
• ציורי פרחים המבוססים על שימוש בנקודות צבע המבטאות את עולם הטבע העשיר.
• ציור של שדרת בתים שקטה, באמצעות שימוש בצבעים חמימים ופרספקטיבה המבטאת את נקודת המבט הייחודית של העומדת בקצה הרחוב.
• ציורים של פינות חמד ברחבי הארץ: פתחי בתים, קשתות אבן, נחלים, גשרים, פריחה עזה ושדות מוריקים.

גם עולם בעלי החיים בא לידי ביטוי ביצירותיה ומשתלב היטב עם העיסוק בטבע העדין והפראי המקיף אותנו. אלמנטים של כלבים, פרפרים סוסים ועוד, שכיחים יחסית ביצירותיה והיא מקדישה להם את אותה תשומת לב שהיא מקדישה לדמויות אדם, מתוך זיקה עמוקה וכבוד לפלאי הטבע.

המאפיין הבולט של כל הציורים הוא היכולת להקדיש תשומת לב קפדנית לפרטים הקטנים ביותר ולהביא אותם לידי ביטוי על-גבי בד הציור. היכולת הזו מרשימה תמיד, אך כשמדובר בחברת הגיל השלישי, הביטוי הזה הוא לא פחות ממעורר התפעלות. אף נקודה על הקנבס לא נותרת ללא התייחסות והסקרנות, כמו גם יכולת הניתוח והאינטליגנציה הרגשית של רוס, ניכרות היטב בכל עבודה ובכל נקודת צבע. הגוונים העזים של הטבע עומדים בניגוד אסתטי לגוונים השקטים והחמימים של רחוב שקט, בית עתיק או משפחה ליד ספסל פיקניק וניכר כי רוס בוחרת בקפדנות את האמירה מאחורי כל ציור, גם אם הוא משקף את המציאות האובייקטיבית בעיניה.

מבט מבחוץ על סצנות מהחיים

עוד סוג של עבודות מרשימות הן אלו המבטאות את נקודת המבט של רוס על סצנות שהיתה חלק אינטגרלי מהן, ומסוגלת לרדת לעומק הדינמיקה המתרחשת ביניהן ולהביא אותה לידי ביטוי באופן שיגרום לכל מי שמביט בציור להיכנס לעומק המתרחש בו ולחיות אותו מחדש. בולטות במיוחד שתי עבודות מרהיבות. אחת מציגה אנשים צעירים מוקפים בתאורה צבעונית ורוקדים במועדון ריקודים. רוס בחרה להתייחס לעומק לבחירות האופנתיות של קהל המועדון וביחד עם דימוי הגוף, השיער והבעות הפנים העדינות, מצליחה להעביר את הסצנה בשלמותה ולשדר מסר שמח וצבעוני גם למי שמביט בתמונה בריחוק מהסיטואציה.

העבודה השנייה מציגה רגע קטן בתוך מפגש בין שתי קבוצות כדורגל. ניכר כי הסצנה התרחשה בישראל, על-פי האזכור לשלטי הפרסומת בעברית ברקע ורוס בחרה להציג בתוך האירוע התחרותי דווקא את התמונה המייצגת קרבה ואחדות בין שתי הקבוצות היריבות, שלבושן מרכיב יחד את צבעי דגל ישראל. המגע הישיר בין חברי הקבוצה לשופטי הכדורגל, כמו גם הסיוע שמגיש שחקן קבוצה ליריבו הפצוע, תופסים רגע מיוחד בספורט והבחירה להגיש דווקא אותו על גבי בד הציור, אינה מקרית. היא משקפת את יכולת ההתבוננות של רוס וראיית החיים הייחודית שלה, שתיהן הפכו אותה לאמנית מובילה בתחומה.

המעבר לפיסול – "הרגשתי שהציור לא מספיק"

בשלב מסוים, רוס מתארת כי היא נקלעה לצומת דרכים אומנותית. בשלהי 2006 התחולל שינוי בתפיסה שלה והיא הרגישה כי הגיע הזמן להתפרש גם לכיוונים חדשים, שיעזרו לה לבטא את עצמה בצורה מקיפה ועמוקה יותר. אז היא החליטה "לצלול לעולם התלת ממדי של הפיסול" ומצאה את עצמה באמצע החיים, מתחילה תהליך דומה לזה שהחלה עם הציור. ההבדל היחיד הוא, שאת ההתנסויות בציור היא החלה בגיל מוקדם מאוד וכבר מגיל 4 התנסתה במשיכות מכחול וציור אובייקטים. כעת, , היא מצאה את עצמה שוב באותו מקום, אך לא אמנית כמו שולה רוס תיתן לאתגר לעמוד בדרכה ולייאש אותה., היא החלה להתנסות גם בפיסול בחומרים שונים. מהר מאוד היא הבינה כי ברונזה ואבן הם חומרי הגלם שהיא הכי מתחברת אליהם וכיום, מגוון העבודות העצום שלה מכיל פסלים מרהיבים, גם הם תחת מטריית האומנות הפיגורטיבית. למעשה, רוס טוענת כי כיום היא עוסקת בפיסול יותר מאשר בציור, אך שני התחומים קרובים ללבה ובכל הזדמנות שבה נחה עליה ההשראה, היא בוחרת כיצד להביא את עצמה לידי ביטוי, ללא עכבות או גבולות.

פסלים המשלבים נוקשות של חומר עם הזרימה של החיים

שלא כמו אמנים הבוחרים להשתמש בחומרי גלם רכים יחסית, רוס מצאה את עצמה מתחברת לברונזה ולאבן בפסליה. כביכול, חיבור העומד בניגוד לרכות המאפיינת את יצירותיה. בפועל, היא מצליחה ליצוק את הרכות, והאלגנטיות את ראיית העולם הרב-גונית שלה ואת החותם האמנותי הייחודי שלה, גם לתוך חומרי הגלם הללו.

הפסלים מבטאים היטב את הזיקה העמוקה של רוס לנשיות, תנועתיות, רומנטיקה וסצנות מהחיים. הפסלים מציגים נשים שוכבות פרקדן, מנגנות על פסנתר, יושבות מהורהרות או נמצאות עם בן זוגן, במה שנראה כספק ריב אהבים וספק זמן איכות משותף. בחלק מהפסלים בולטת מאוד הבעת הפנים של הנשים והיא מתכתבת עם הבעות הפנים הברורות והנוגעות ללב המופיעות גם בציורים. בפסלים אחרים של רוס, שפת הגוף היא הדומיננטית ולא ניתן להבחין בהבעות פנים מיוחדות. המביט בפסלים סופג את החוויה מתוך הפסל כולו ולאו דווקא מתוך המבט בעיני האישה והגיוון בין סוגי פסלים כאלו לאחרים, מוכיח את היכולת של רוס להבעה ברמה הגבוהה ביותר, ללא הצורך להיצמד לטכניקה אחת בלבד או "להאכיל בכפית" את מי שמביט בפסל. פסלים אחרים מתארים סצנת ילדות, כמו זה המציג ילדים על נדנדה, סיטואציות מחיי ההורות המשותפת וסצנות מחיי הרומנטיקה והזוגיות. רוס לא מתיימרת להציג תמונה חד-צדדית מלאה באידיליה מעושה, אלא מביאה לקהל שלה קשת שלמה של רגשות ומצבים, בדומה לדינמיות של החיים עצמם. מהבחינה הזו, ההסתכלות הריאליסטית על החיים וההבנה כי השלם הוא יותר מכל סך חלקיו, באים לידי ביטוי גם במבחר הפסלים שהיא מציגה ומציעה למכירה.

רוב פסליה של רוס מאופיינים בגוון הנחושת העדין של הברונזה והוא הופך כמעט לסימן ההיכר שלה בהתבוננות בקולקציית הפסלים, אך היא לא מהססת מדי פעם להכניס נגיעות מרעננות של צבע, בעיקר על-מנת להדגיש את נשיותן של הדמויות. בגד ים בצבע טורקיז בוהק, שמלה אדומה מתנפנפת המצטרפת לשמשיה בצבע אדום נועז ודמות שלמה רוקדת בצבע כחול-טורקיז עם נוכחות עוצמתית, הם רק חלק קטן מהאלמנטים המופיעים בפסליה. בהמשך לכך, החיבור הישיר לעולמות הטבע והריקוד, גם הם באים לידי ביטוי בפסלים. חלקם כולל עלים עדינים או פרחים וחלקם מציג דמויות רוקדות באווירה של חופש ושחרור, אותה אווירה שרוס מתארת כי מצויה גם בשיעורי הריקוד שבהם היא משתתפת.

החיבור לארגון WAG

בשנת 2016 קטפה רוס הישג מקצועי נוסף וחברה לשורותיו של ארגון WAG העולמי. ארגון זה נוסד בקרואטיה בדצמבר 2008 ותוך זמן קצר קנה לו שם בקהיליית האמנים הבין-לאומית. הארגון שואף לאגד תחת כנפיו אמנים נבחרים מכל רחבי העולם,בתחומי אמנות שונים. החברות הנחשקת בארגון פתחה עבור רוס דלתות נוספות ומאז  היא השתתפה בכמה תערוכות שהקים ואצר הארגון, בגלריות נחשבות ברחבי העולם.

החזון העומד מאחורי הקמת הארגון הוא השאיפה להעניק לאמנים הזדמנות לבטא את עצמם, ללא התייחסות לקריטריונים כגון מגדר, גזע, לאום, דת, נטייה מינית, השקפה פוליטית וכדומה. הארגון גם לא מגביל את עצמו עם סף כניסה הכולל הכשרה מקצועית מסוגים מסוימים ובעיקר שואף להנגיש אמנות איכותית למבוגרים ולילדים ברחבי העולם. על ידי הקמה והפקה של תערוכות אמנות ייעודיות מרהיבות של הארגון. כמו כן, מקיים הארגון פעם בשנה סדנאות גם למבוגרים, הרצאות, ימי העשרה, פסטיבלים ועוד.

. זמן קצר לאחר הצטרפותה ל WAG, מונתה שולה רוס למנהלת השלוחה הישראלית של הארגון, תפקיד שבו היא אוחזת עד היום, במקביל לעשייה האמנותית שלה. בהנהגתה, יוצאת מישראל

משלחת של אמנים ישראלים, המציגים בתערוכה הבין-לאומית של הארגון בחו"ל. כמו כן, פעם בשנה מציגים חברי הקבוצה בתערוכה בישראל, שבה משתפת

רוס, כאמנית ישראלית אותנטית .תערוכות ארגון WAG זוכות לפופולריות רבה, בין השאר בשל הגיוון הרב שהן מציעות, הכולל מפגש בין תרבויות ואורחות חיים, לצד פתיחות ללא תנאים. וגם היכולת לחבר ילדים במבחר גילים לעולם האמנות ולהוכיח להם שהם מסוגלים לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם, הם שהופכים את החברות של רוס בארגון לנכס בפני עצמו והם אלו המעודדים אותה להמשיך וליצור בהתאם לרוח הארגון ובהתאם להווי הישראלי האקלקטי.

תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, בארץ ובעולם

כאמנית פעילה זה שנים רבות, רוס השתתפה בעשרות תערוכות ומיצגים, בגלריות בארץ ובעולם.  עד כה הציגה ב4  תערוכות יחיד ומספר רב של תערוכות קבוצתיות

בין המקומות שבהם הציגה רוס במהלך השנים בחו"ל:

• גלריה Z בפריז
• גלריה COLLEZIONISTA ברומא
• תערוכת HORIZON במיאמי
• תערוכת PRATER INSEL במינכן
• תערוכה נודדת שנחאי-סין
• תערוכת אמנים ישראליים בוינה
• תערוכת אמני WAG ISRAEL במונטנגרו
• גלריה MASK בתורכיה
• ירידי אמנות בשנחאי בניו יורק ובמיאמי
• .גלריה זכרון העתיד פריז
• ובארץ: בין היתר:
• משכן האופרה בתל אביב
• בנק הפועלים, תל אביב
• גלריה COLLECTION בתל אביב
• גלריה ארסוף בתל אביב
• גלריה לאדריכלות "זהו זה" בתל אביב
• גלריה תירוש בהרצליה
• מרכז קסטרא בחיפה
• גלריה בת שלמה
• גלריה "מגדלור" ביפו
• ביתן האמנים ראשון לציון
• תערוכה במוזאון קסטל י
• מוזיאון החאן, אשקלון
• EXPERSSO 2 – תערוכה וירטואלית

"קחו מכחול ובד ותתחילו לצייר"

לסיום, אנחנו שואלים את שולה רוס אם ממרום גילה והעשייה המקצועית שלה, יש לה עצה מועילה למי שרוצה לעשות את צעדיו הראשונים בעולם הציור או האומנות ולא יודע מהיכן להתחיל. רוב האנשים נתקלים בחסמים מנטליים הקשורים ליצירת אמנות. לעיתים מדובר בקולות מהסביבה הקרובה והרחבה יותר, ה "מזהירים" מפני עיסוק בתחום הנחשב לא רווחי ולעיתים מדובר ברתיעה מפני החשיפה האישית הבאה לידי ביטוי ביצירה ,כך או כך, לרוס יש עצה פשוטה אך גאונית והיא קוראת לכל מי שמתלבט "לקחת מכחול ובד ולהתחיל לצייר". אותה ילדה קטנה בת 4, שאביה שם בידיה מכחולים וצבעים, נשמעת בקולה, אך ניכר כי היא מודעת היטב גם לתהפוכות העלולות להתחולל בדרך, לחיפושים ולצורך לדייק את האמירה האמנותית. "כמובן שצריך לעשות את זה עם הדרכה", היא אומרת. "גם אני עדיין הולכת מדי שבוע לסטודיו לאמנות ולומדת כל הזמן איך להשתלם ואיך לשפר". עוד עצה שהיא מעניקה בשמחה למי שמחפש את דרכו בעולם האמנות היא "תתחילו מלהעתיק ציורים של אחרים". לדבריה, העתקת סגנונות אמנות שונים וציורים, משפרים הן את הטכניקה האמנותית והן את היכולת להבין מה מתאים לכל אמן ולאיזה סגנון הוא מתחבר. אך בשורה התחתונה, המסר הוא פשוט להעז-ולהצליח.

לגבי יכולת ההשתכרות מאמנות, שגם הוא כאמור היבט המעסיק אמנים ותיקים ומתחילים כאחד, יש לציין כי רוס עבדה שנים רבות בתפקידים נחשבים במערכת החינוך וכאמור, רק בפרישה לגמלאות שבה וגילתה את עצמה מחדש בתחום. עם זאת, כיום כל העבודות שלה מוצגות ומוצעות למכירה. את חלקן אפשר לרכוש מביתה של רוס, אליו אפשר להגיע בתיאום מראש וחלקן נמצאות בתערוכות השונות,.

בהקשר הזה, מדגישה רוס, יש הבדל בין חווית הרכישה של פסלים פיגורטיביים, לבין חוויית הרכישה של ציורים. "את הפסלים אני מכינה  עם תבניות", היא מספרת. לכן, מי שרוכש פסל  יודע, כי יכולים להיות לו כמה העתקים עם זאת, היא מקפידה שלא לייצר את אותו הפסל יותר משש פעמים, כדי לא להוביל לחוויה חסרת ייחוד שתהפוך את היצירות לשכפול גנרי של עצמן., אבל הציור  הוא חד פעמי ,אין יותר כאלו". הציורים של רוס הם בבחינת one piece only, מה שמעלה משמעותית את יוקרתם והופך אותם לפריט נדיר ומלא ערך. ציוריה  ופסליה נמצאים בביתם של שוחרי אמנות משובחת בארץ ובעולם ואם תתקלו ביצירותיה דעו כי מדובר ביצירות מקוריות ומי שמחזיק בהן הוא בר מזל וביצע השקעה משתלמת.

מה צופן העתיד?

רוס לא מתכוונת לעצור פה. מבחינתה, גיל הוא רק מספר וכל עוד היצירתיות וההשראה שופעות, היא מתכוונת להמשיך לצייר ולפסל. היא מספרת לנו בתשוקה רבה על התערוכות העתידיות בהן צפויות עבודות האמנות שלה לככב. אחת תתרחש בקרוב בסקופיה, מקדוניה. זוהי תערוכה של ארגון WAG ובו יוצגו מיטב העבודות האחרונות של חברי הארגון, לצד אלו של רוס. במקביל, היא מתכוננת לתערוכת היחיד הבאה שלה, שתתרחש בספטמבר הקרוב בתל אביב. בשיחה איתה ניכר הביטחון המלא שהיא מתארת לקראת התערוכה וההתרגשות לקראת הצגה של עבודות חדשות להתרשמות הקהל וכמובן גם לרכישה. אחרי שנתיים בהן נאבקנו עם אתגרי נגיף הקורונה וההשלכות השונות שלו, מרגש לשמוע כי אמנים שהיצירה היא כל עולמם, חוזרים לפעילות מלאה בארץ ובחו"ל וזוכים להציג לעולם את עמלם, ללא עכבות ומתוך תחושת החופש והשחרור המאפיינת את האמנות. שולה רוס נמצאת עם העיניים קדימה ורוב הסיכויים שהלך הרוח הזה יבוא לידי ביטוי גם ביצירותיה הבאות, שיהיו שילוב משובח בין הטבע והנופים הישראלים לבין סיטואציות אישיות וחברתיות, המובעות היטב במשיכות המכחול על הבד ובפיסול העדין והמדויק, שכה מאפיינים אותה.

שולה רוס
shulaross@gmail.com
0525113255