בלוטות הרוק (salivary Glands )אחראיות על הפרשת רוק במהלך האכילה כדי לסייע בשני תחומים : הן בפעולת הלעיסה והן בעיכול של המזון. לבלוטות אלו יש תפקיד גם בתחום הדיבור והנשימה והגירוי לפעולתן מגיע מהמוח, כולל יצור או הפסקת היצור. למעשה, קיימות 3 בלוטות רוק גדולות בשני צידי הפנים ובלוטות רוק קטנות בריריות האף, בחלל הפה, בלוע, בגרון ובקנה הנשימה.
רוב הגידולים בבלוטות הרוק מתרחשים באחת משלוש בלוטות הרוק הגדולות :
- בלוטת בת האוזן (פרוטיד) שנמצאת מתחת לעור של הלחי מתחת לאפרכסת האוזן
- בלוטת הרוק התת-לסתית שנמצאת מאחורי השיניים החותכות הקדמיות.
- בלוטת הרוק התת-לשונית שנמצאת בחלק הקדמי של הפה.
פרופסור נצר אבירם – מומחה לניתוחי ראש וצווארסגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון, ניתוחי ראש וצוואר, מרכז רפואי רמב"ם, ליצירת קשר השאירו פרטים:
רוב הגידולים בבלוטות הרוק (כ-80%) הם שפירים, כולל הגידול השכיח PLEOMORPHIC ADENOMA שהופך לממאיר רק ב-10-15% מהמקרים. עם זאת, גידולים בבלוטות הרוק התת-לסתית והתת-לשונית הם בחציים ממאירים. ככלל, גידולים בבלוטות הרוק שכוללים גוש שגדל במהירות, כאבים או שיתוק בעצב הפנים הם לרוב ממאירים . הטיפול הנפוץ בגידולים שונים בבלוטות הרוק הוא כריתת הגידול משתי סיבות :
- סיבה אסתטית – גידולים בבלוטות הרוק עלולים לעוות את צורת הפנים
- סיבה רפואית – גידולים בבלוטות הרוק יכולים לשבש את פעולת הפרשת הרוק ובכך לפגוע בלעיסה ובעיכול. כמו כן, יש סכנה שגידולים שפירים יהפכו עם הזמן לממאירים ולכן עדיף לכרות אותם.
אבל אליה וקוץ בה : בלוטות הרוק הן גם ביתן של עצב הפנים ולכן כריתת הגידול (הטיפול הנפוץ בגידולי בלוטות הרוק) מחייבת זהירות, כלומר כריתת הגידול ללא פגיעה בעצב הפנים שאחראי על שרירי הפנים כולל הבעה ותנועה של העיניים, השפתיים ועוד. לכן, מומלץ לטפל בגידולים השונים בבלוטות הרוק כאשר הם קטנים ושאינם מערבים את עצב הפנים. הסיבה לכך היא שבכריתת גידולים שלוחצים על עצב הפנים יש יותר סכויים לפגוע בעצב.
עם זאת, הסוג של הכריתה, עומקה והיקפה נקבע בכל מקרה לגופו של עניין, כלומר בהתאם למיקום של הגידול, רמת האלימות שבו, מעורבות של רקמות נוספות, לגודלו ולסוג הגידול (שפיר/ממאיר). לכן, לפני כל כריתת גידולים בבלוטות הרוק יש לעבור אבחון מקיף שכולל בדיקות הדמיה שונות :
- אולטראסאונד כדי לאתר את מיקום הגידול ואת נפחו.
- בדיקות הדמיה מגנטיות כגון MRI או CT במקרה של גידולים עמוקים או חודרניים.
- ביופסיה וציטולוגיה כדי לדגום את הרקמה שמרכיבה את הגידול ואבחנת סוג הגידול (שפיר/ממאיר)
לאחר האבחון מגיע שלב הכריתה והוא נחלק לשניים : כריתה של גידולים שפירים בבלוטות הרוק וכריתתה של גידולים ממאירים.
- כריתת גידולים שפירים – בכריתה של גידולים אלו עושים שימוש במכשיר שמנטר את עצב הפנים במטרה אחת : לזהות ולשמר את עצב הפנים ולהימנע מפגיעה בו
- כריתת גידולים ממאירים – כריתות אלו דומות להליך שמבוצע בגידולים שפירים בהבדל אחד : בגידולים בעלי ממאירות גבוהה, בגידולים עם גרורות או בגידולים עם סיכון רב מבצעים הליך נוסף – כריתה צווארית לכריתת בלוטות לימפה בצוואר כדי למנוע התפשטות של הגידול למערכת הלימפה.
עם זאת, בשני סוגי הכריתות ייתכנו סיבוכים ואלו הנפוצים שבהם :
- פגיעה בעצב הפנים החל מחולשה זמנית דרך חולשה קבועה ועד שיתוק העצב. שיתוק העצב הוא סיבוך נדיר שמתרחש רק ב-2% מהמקרים.
- פגיעה בעצב האוזן שמשפיע על התחושה במקום אך לא על השמיעה.
פיסטולה – הפרשת רוק דרך שארית מהבלוטה שהצטברה בפיסטולה עורית (מעין כיס). ניתן לפתור סיבוך זה לרוב באמצעות חבישות לחץ ושנוי תזונתי.
באדיבות פרופסור נצר אבירם
טלפון : 04-8543292
פרופסור נצר אבירם – מומחה לניתוחי ראש וצוואר
סגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון, ניתוחי ראש וצוואר, מרכז רפואי רמב"ם, ליצירת קשר השאירו פרטים:
