כללי
טיפול בפרקינסון – מה ניתן לעשות?
21 בפברואר 2019
0

פרקינסון (בעברית רטטת) היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים שנגרמת כתוצאה מבעיות במוליך העצבי דופמין, לרוב חוסר בו או פגיעה בקולטנים שלו. שכיחות המחלה עולה עם העלייה בגיל, אך סיבתה העיקרית טרם ידועה למדע.

אמנם ישנם גורמים גנטיים שמשפיעים על התחלואה, אבל יש סיבות נוספות כמו מחלות ניווניות נוירולוגיות אחרות, חשיפה לרעלים (סמים, חומרי הדברה ומתכות כבדות) ואפילו ליקוי בכבד שאינו מאפשר לסלק רעלנים מהגוף.

 

parkinson

 

תסמיני מחלת הפרקינסון

הדופמין הוא מוליך עצבי שאחראי על הבקרה של תהליכי התנועה הגופניים, לכן מחלת הפרקינסון מאופיינית בהפרעות מוטוריות כמו האטה בתנועה, נוקשות בשרירים, רעד בלתי רצוני, הפרעות בשיווי משקל וחוסר יציבות שגורמים לנפילות ועוד.

כמו כן, המחלה מתבטאת בכאבי שרירים, עייפות, קושי בביצוע של פעילויות יומיומיות, דמנציה, דיכאון וכן פגיעה במערכת העצבים האוטונומית שבאה לידי ביטוי בדלקת עור מסוג סבוריאה ובעיות בשליטה על הסוגרים (מצד אחד עצירות ומנגד קשיים בהטלת שתן)

בשלב המתקדם של המחלה הפגיעה בתנועת השרירים כוללת גם את מנגנון הדיבור והבליעה – מה שהופך את הדיבור לחלש (עד כדי לחישה), לאיטי, למגומגם וללא-ברור ואת יכולת הבליעה למינימלית.

פרופסור מרטין | נוירולוג בכיר ומומחה לדימנציה
ליצירת קשר עם השאירו פרטים: 




 

הטיפול במחלת הפרקינסון

הטיפול במחלת הפרקינסון הוא לרוב טיפול תומך בקהילה או טיפול תרופתי, אך מכיוון שנדרשת התאמה אישית לפי גיל המטופל, חומרת התסמינים שלו והימצאותן של מחלות רקע (במידה ויש) – הטיפול התרופתי נחשב למורכב. לצורך טיפול בפרקינסון נמצאות תרופות רבות והבחירה ביניהם חייבת להיעשות בקפידה. למשל, התרופות הנפוצות הבאות:

  • התרופות דופיקר, סינמט ולבופר פלוס שכוללות לבודופה – החומר שממנו הגוף מסנתז את הדופמין. נטילה של חומר זה ביחד עם תרופות מעכבות COMT (כמו אנטקפון שמעכבות את פירוק הדופמין בדם ) מעלות את זמינות הדופמין.

בכוחן של תרופות אלו לשפר את מצב החולה מבחינה תנועתית, אך יש להן תופעות לוואי כמו בחילות, ירידה בלחץ הדם, עייפות, סחרחורות, בלבול עד כדי פסיכוזה, הזיות, בעיות בשליטה על דחפים, תנועתיות יתר ועוד.

  • התרופות ברומוקריפטין, פרמיפקסול, רופינירול, רוטיגוטיןואפומורפין (האחרונה בהזרקה תת-עורית בשחרור איטי) שהן אגוניסטים (חקייניים) לדופמין. תרופות אלו כוללות חומר שפועל באופן דומה לדופמין ונצמד לקולטנים שלו במערכת העצבים המרכזית.

לתרופות אלו יש תופעות לוואי והן עלולות לפגוע במסתמי הלב (בתרופות מהדור הישן יותר), לגרום לבעיות במערכת העיכול (בחילות והקאות), לבעיות שינה (ישנוניות, סיוטים ונדודי שינה), להזיות, לירידה דרמטית בלחץ הדם, להפרעות של שליטה בדחפים ועוד.

  • אמנטדין, פקמרץ ופריטרל – תרופות שממריצות את תאי העצב לשחרר דופמין. עם זאת, גם לתרופות אלו יש תופעות לוואי שונות בעיקר יצירה של תחושת בלבול אצל החולים.

המשמעות היא שטיפול תרופתי בפרקינסון חייב להיעשות ע"י מומחה בתחום הנויורו-פרמקולוגיה. מומחה זה יימצא את האיזון הרצוי והאידיאלי בין התרופות השונות בהתאם לחולה הספציפי.

למשל, נטילת תרופות בחסר יכולה לפגוע ביכולת התנועה של חולה הפרקינסון, אך מצד שני מינון גבוה מדי של התרופות יכול לגרום לתופעות לוואי שונות. בנוסף, זמן התגובה הגופני לתרופות השונות משתנה ממטופל אחד למשנהו – מה שהופך את מלאכת התאמת התרופות לקשה במיוחד.

מכיוון שמחלת הפרקינסון כוללת גם פגיעה במערכות נוספות – מומלץ שאותו מומחה יכיר גם אותן, בעיקר יהיה בעל ידע, ניסיון והשכלה בתחום הפרעות התנועה ובתחום הדמנציה. עם זאת, מכיוון שמדובר במחלה שאופיינית לגיל המבוגר – יש לפנות לנוירולוג שמתמחה בנוירולוגיה בקרב מבוגרים, עדיף בעל מומחיות בתחום המחלות הנוירו-דגנרטיביות שפרקינסון נמנית עמן.

כמו כן, מומלץ לפנות לרופא שמתמחה בעדכונים האחרונים בתחום, למשל יפנה לניתוח החדשני שנקרא "טיפול בגרייה מגנטית עמוקה" – טיפול לא פולשני שמגרה את האזור הרלוונטי במוח לפרקינסון ומביא לשיפור בתסמיני המחלה. טיפול זה מאושר לשימוש ע"י משרד הבריאות של ישראל ושל האיחוד האירופי, אך אינו נמצא בסל התרופות. לתוצאות יעילות מומלץ לשלב בזמן הניתוח ביצוע של מבחנים נוירו-קוגניטיביים.

 

פרופסור רביי מרטין – נוירולוג בכיר ומומחה לדימנציה
ליצירת קשר: 03-6421345
http://neurologi.info